ירושה על פי דין
לאחר פטירתו של אדם ועל מנת לפעול אל מול גורמים הרשמיים במדינה בענייניו, דוגמת רשם מקרקעין, בנקים, קרנות פנסיה, חברות ביטוח, רשויות מקומית וכיו"ב, יש צורך להציג צו ירושה מטעם רשם הירושה של מדינת ישראל.
כך, במדינת ישראל נושא הירושה מוסדר במסגרת חוק הירושה, תשכ"ה – 1965. חוק זה קובע כי במקרה שבו אדם נפטר ולא הותיר אחריו צוואה הרי שיורשי רכושו/עזבונו נקבעים על פי החוק, כאשר היורשים הם בני משפחתו, זאת לפי דרגת הקירבה המשפחתית בפועל.
כך למשל, במקרה שבו המנוח הותיר אחריו בן זוג וילדים- העיזבון יחולק שווה בשווה בין בן הזוג לבין ילדי המנוח.
במקרה שבו המנוח היה אלמן והותיר אחריו ילדים – יירשו ילדיו את מלוא העיזבון ובחלוקה שווה ביניהם.
במקרה שבו המנוח הותיר אחריו בן זוג אך לא הותיר ילדים – העיזבון יחולק שווה בשווה בין בן הזוג לבין הורי המנוח.
במקרה שהמנוח לא הותיר אחריו לא ילדים, לא אחים ואף לא הורים – בן הזוג יירש את מלוא עיזבון המנוח.
אם למוריש לא נותרו בני משפחה שיכולים לרשת אותו על פי החוק – נכסיו יעברו לבעלות המדינה.
חשוב לציין, כי כדי לממש ולחלק את עזבונו של המוריש שלא הותיר צוואה אחריו, יש לפנות תחילה לרשם הירושה בבקשה למתן צו ירושה.
לאחר הגשת הבקשה ידאג הרשם לפרסום עצם הגשתה בעיתון ארצי יומי, זאת כדי לאפשר למי מהציבור להתנגד לבקשה ו/או להודיע שיש ברשותו צוואה של המנוח.
בכל אופן, לאחר בחינת הבקשה יאשר רשם הירושה צו ירושה בו יפורטו יורשיו של הנפטר ואת חלקם היחסי בעיזבון.
כמובן שהאמור לעיל מתאר אך באופן כללי בלבד את עקרונות הירושה על פי הדין. לכל אחת מן האפשרויות לעיל יש שורה של אפשרויות, עקרונות וכללים שבדין, ולכן מומלץ להיוועץ עם עורך דין מקצועי המתמחה בתחום כדי לממש את ירושת המנוח.
משרדנו מספק ייעוץ וליווי משפטי בנושאי ירושה, בכל שלב החל מייעוץ בדבר השיקולים לעריכת צוואה במקרה פרטני, עריכת צוואה בכתב או בפני נוטריון, ייצוג בהגשת צו קיום צוואה ו/או צו ירושה על פי דין, התנגדות לבקשת צו קיום צוואה ו/או צו ירושה על פי דין וייצוג משפטי בפני ערכאות משפטיות בעניינים אלו.